דלג לחלק העיקרי

יצירה שיתופית של ידע בקהילות מוגברות טכנולוגיה

שם המארח: 
המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה
מיקום האירוע: 
טכניון

Bioethics in the Israeli media: A case study of public engagement with science

הרצאה של אסתי לסלו- חברת לינקס
שלישי, 24 יוני, 2014 - 12:30

אחת ממטרות החינוך המדעי היא הנחלת אוריינות מדעית: הקניית תכנים, מיומנויות ועמדות המקדמים שימוש מושכל במדע בחיי היום-יום. מחקר זה בוחן ביטויים של אוריינות מדעית בשיח הציבורי בישראל בסביבה מקוונת ואותנטית. המחקר מתמקד בשיח ציבורי, העוסק בסוגיות סוציו מדעיות שלהן מרכיבים של אתיקה ומוסר. אפיון העיסוק בסוגיות אלו, הנכללות בתחום הביו-אתיקה, דורש הבנת המניעים האתיים לצד ידע הכישורים ותפיסות מתחום המדע. לשם כך נבחן הדיון בתגובות גולשים (טוקבקים) שהתעורר בעקבות כתבות חדשותיות בסוגיות ביו-אתיות באתר החדשות המוביל Ynet. תכנית הלימודים במדעים שימשה כמסגרת אנליטית לתגובות הגולשים, ובכך מאפשרת דיון ברלוונטיות של תכנית הלימודים להשתתפות מושכלת בשיח ציבורי. מטרת המחקר לאפיין כיצד משמשים רעיונות מתחומי המדע והאתיקה, בדיונים בעקבות כתבות חדשותיות בסוגיות ביו-אתיות שונות. האוריינות המדעית שבתגובות נבחנת בהתאמה לאפיוני הכתבות, כגון מסגור ורמת מושגים מדעיים, ולאור העמדות המובעות בתגובות הגולשים. נאספו כל הכתבות שהתפרסמו לאורך שנה בYnet- בסוגית ניסויים בבעלי חיים החל מיולי 2009, וכתבות בסוגית שינוי האקלים שהתפרסמו בין אוקטובר 2011 למרץ 2012. האיסוף העלה בסך הכל 50 כתבות ולהן 3,507 תגובות קוראים. הידע המדעי בכתבות אלו אופיין בהתאם להיקף ורמת המושגים המדעיים, על פי הימצאותם בתכניות הלימודים השונות במדעים ליסודי, לחטיבת ביניים, ולתיכון. ניתוח עומק נעשה ל- 15 מהכתבות, שלהן 1,332 תגובות. הניתוח כלל זיהוי של התייחסויות למיומנויות החקר ולתפיסות אודות מהות המדע המפורטות בתוכנית הלימודים. מאחר וסוגיות אותנטיות רבות הן במהותן רב תחומיות, לאתיקה תפקיד מרכזי בעיצוב עמדות בסוגיות ביואתיות. אי לכך, נבחנו גם ביטויי אתיקה בתגובות הגולשים, הכוללים רגשות, המשגה (למשל שימוש בערכים), כישורי חשיבה אתית (למשל חשיבה תועלתנית), התייחסות לסמכות (כגון חוק), ודיווחים על התנהגות מוסרית. נבחנו הקשרים של ביטויי האוריינות המדעית והאתית לעמדות המוצגות בתגובות. ביטויים רבים יותר לאוריינות מדעית נמצאו בתגובות, התומכות בניסויים בבעלי חיים לעומת תגובות המתנגדות להם. ממצא זה תומך במתאם הצפוי מן הספרות בין ידע מדעי ועמדות חיוביות כלפי מדע. לעומת זאת, ביטויים לאוריינות מדעית רבה יותר נמצאו דווקא בתגובות, המטילות ספק בקונצנזוס המדעי של השפעת האדם על האקלים. ממצא זה סותר את הניבוי של מודל החסר, הרואה מחלוקת ציבורית עם מדענים כנובעת מבערות (Brossard & Lewenstein, 2009). כמו כן נמצא שעמדות שנתמכו בביטויי אוריינות מדעית גבוהה, הציגו גם יותר ביטויי אתיקה מושכלים, המשתמשים בחשיבה אתית ובהמשגה. תכני ביטויי האתיקה בתגובות, המצביעים על חוסר אמון במדענים, מורים על אמון במדע כמשתנה המסביר את הפער בין ידע מדעי לתמיכה בקונצנזוס מדעי. אפיון השיח הציבורי האותנטי תורם תיאורטית ומעשית לתחומי החינוך המדעי ותקשורת המדע. העמידה על הידע, התפיסות והכישורים המדעיים המשמשים בשיח אותנטי, מאפשר הצבת עקרונות לקידום חינוך לגיבוש עמדה מושכלת בסוגיות ביו-אתיות במערכת החינוך, מתוך תפיסה מערכתית הקושרת מדע, אתיקה ותקשורת. בנוסף, המחקר המתאר את השפעת הכתבות החדשותיות על האוריינות המדעית בדיונים שבעקבותיהן, תורם לבירור תפקיד התקשורת ביחסי הציבור עם המדע.