דלג לחלק העיקרי

יצירה שיתופית של ידע בקהילות מוגברות טכנולוגיה

ds_Reserrch_name_header

חזור

חזור

מלות מפתח: 

החברה שלנו כיום מתמודדת עם פרדוקס: למרות שהגישה למידע נפוצה, בה-בעת המידע אינו נגיש מכיוון שהוא מרובה, רווי סתירות, מעורפל ודורש ידע שמצריך מומחיות. פרדוקס זה מעלה שאלות מפתח בקרב חוקרים שבוחנים קוגניציה, מכיוון שההתמודדות עם המצב המתואר דורשת ממי שאינם מומחים להשתמש בידע ובמיומנויות שבאופן מסורתי היוו נחלתם של מדענים ומומחים אחרים באופן בלעדי. באופן ספציפי, הבנת ראיות דורשת הבנה של פרקטיקות ונורמות דיסציפלינריות מדעיות. יתרה מזאת, אינטגרציה של מקורות מידע סותרים הכרחית על מנת להכיר טיעוני-נגד וכדי לקבל החלטות מושכלות. הדרך שבה אנשים חושבים על ידע וידיעה (קרי, חשיבה אפיסטמית) משחקת תפקיד מרכזי בתהליכי למידה ושכילה עם מקורות מידע מקוונים (למשל ,(Barzilai & Zohar, 2012. לדוגמה, אנשים הסבורים שעליהם להצדיק את טענותיהם, ייטו לשקול ראיות ממקורות מידע מקוונים מרובים. כך, הערכה פורייה של מקורות מידע מרובים ומיזוגם מצריכים ידע לגבי סטנדרטים ופרקטיקות מדעיים (e.g., Asher, Nasser, Ganaim, & Tabak, 2010). אולם, לא ברור האם אכן להדיוטות יש את הידע והמיומנויות הדרושים על מנת להשתמש במקורות מידע מקוונים המדווחים על ראיות מדעיות באופן מושכל בקבלת החלטות יומיומיות. לכן, עלינו להבין כיצד הדיוטות מתמודדים עם משימות כאלו ואילו גורמים מאפשרים או מעכבים תהליכים אלו.

ההקשר של המחקר הינו קבלת החלטות בנושאי בריאות. חיפוש מידע בנושא בריאות הינו מטרה שכיחה. אנשים המחפשים מידע בנושאי בריאות מעוניינים להשיב על שאלות הקשורות בבריאותם וכן לקבל החלטות מושכלות בנושאי בריאות. אולם, הם לעתים קרובות אובדי עצות נוכח כמות המידע והסתירות הנגלים בפניהם. יתרה מכך, אתרי בריאות מאיכות נמוכה נפוצים באותה מידה כמו אתרי בריאות מאיכות גבוהה. 

במחקרנו, אנו בוחנות כיצד סטודנטים משתמשים בראיות מדעיות ממקורות מידע מקוונים ומרובים כדי לקבל החלטות הקשורות בידע מדעי. באופן ספציפי, אנו חוקרות כיצד לומדים מפרשים, מעריכים וממזגים ראיות ממקורות מידע מקוונים ומרובים. אנו בוחנות את הדרכים בהן הסטודנטים מתייחסים לדיווח על ממצאים ולדיווח על מערכים ניסויים, וכיצד הפרשנות שלהם לגבי ראיות ופרוצדורות ניסוייות מתבטאות בקבלת החלטות. בנוסף, אנחנו בוחנות את התפקיד של חשיבה אפיסטמית בתהליכי שכילה לגבי ראיות וכן קבלת החלטות שקשורות למדע. לשם כך, אנו משתמשות במסגרת התיאורטית של קון ווינשטוק כדי לבחון השקפות על ידע וידיעה(Kuhn & Weinstock, 2002; Weinstock, 2006) .